הלכות מזוזה

בציווי על מצות מזוזה מציינת התורה גם את שכרה: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם…". כך גם נקבע בפסק הלכה בשולחן ערוך: "כל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו…".
מעבר לשכר יש במזוזה את סגולת השמירה שבאה בנוסף. יתר-על-כן: השמירה איננה עניין צדדי אלא עיקר בה, כלשון ה'תוספות' בתלמוד: עשויה לשמירה.

שמירת כל ישראל
מכאן מובנת הזכות הגדולה שבמבצע מזוזה הן על ידי אנשים והם על ידי נשים. וכיון שכל ישראל "ערבים זה לזה" הרי ששיפור במצות מזוזה של כל חדר יחיד החייב במזוזה מוסיף הדבר בשמירת כל ישראל, אנשים נשים וטף, בכל מקום שהוא. ובלשון הכתוב: "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם". 

כשיוצא מהבית וכן כשנכנס יניח ידו על המזוזה ונהגו לנשקה (חובת הדר פ"א הערה יג') ואם יוצא לדרך יאמר ג"כ ה' ישמור צאתי וכו'. (בא"ת שם ס"ג).

מעיקר הדין אדם צריך לבדוק מזוזות ביתו פעם אחת בכל 3.5 שנים (שו"ע סי' רצא ס"א) ואם יש חשש שנפסלו כגון נשפך עליהם מים וכו' חייב לבודקם אפילו בתוך זמן זה. (שו"ת אג"מ יור"ד סי' קפג). ומידת חסידות לבודקן מידי שנה בחודש אלול. (ית"ד ת"א סי' מט).

• 1) חדר שגודלו המינימלי 1.92X1.92 מ' (4X4 אמות) (שם סי' רפו סעי' י"ג).
• 2) שיהיו לו ב' מזוזות (דהיינו בליטות ניצבות משני צידי הפתח) ומשקוף (תחילת תקרה דינה כמשקוף) (שם סי' רפז ס"א).
• 3) שיהיו לו תקרה (שם סי' רפו סעי' י"ד).
• 4) שתהיה לו דלת (סעי' ט"ו).
• 5) גודל פתח המנימלי גובה: 80 ס"מ (10 טפחים) ורוחב: 32 ס"מ (4 טפחים) (שם סי' רפז ס"ב, ובש"ך ס"ק ב).
• 6) שעשוי לדירת אדם. (שם סי' רפו ס"ג).
• 7) שיהיה עשוי לדירת כבוד – למעט בית הכסא, מקלחת וכו' (ס"ד).
• 8) דירת קבע ולא דירת עראי – למעט סוכה בחג סוכות וכו' (סעי' י"א).
• יש לדעת שיש הרבה סוגי פתחים החייבים במזוזה בלא ברכה וראוי שבכל מקום שיש בו ספק לשאול שאלת רב.

שגודלם המינימלי 1.92 X 1.92מ') :

בתי מדרש, ביה"כ, בתי חולים, בתי סוהר, בתי חרושת, משרדים, חנויות וכו' (שו"ע סי' רפו, חובת הדר פר' ב-ה) רפת בקר, לולין (כיסוי מזוזות ב- 2 כיסויים) (שמחת עולם עמ' קמט) חדר כניסה (ק. ילקו"י סי' רפה סעי' י"א) מחסנים, חדר הסקה, חדר מכונות, חדר חשמל, מוסך. (שמחת עולם שס)

בחדר שגודלו 1.92X1.92 מ')
מטבח של הדירה,
חדר מדרגות,
חדר ללא דלת (שמקיימים תנאים ב-ב'). (שמחת עולם שם).

גוללים את קלף המזוזה (אך לא מקפלים, כדי שלא לסדוק את האותיות), מסף השורה לתחילתה (שם סי' רפח סעי' י"ד) , כדאי לעטוף את הקלף בניילון בכדי למנוע חדירת לחות (אור שרה עמ' 270 סיט"ז) 
ומכניסים אותה לבית המזוזה כשהצד שבו האותיות –ש-די- המסמלת את שם השם, (המהווה גם ראשי תיבות של המילים: שומר דלתות ישראל) יהיה כלפי מעלה וצמוד לאות "ש" שעל בית המזוזה.

המזוזה צריכה להיות בצד הימני של הפתח, זאת אומרת בצד הימני כשנכנסים לחדר. בין שני חדרים נקבע בצד ימין על פי הכניסה לחדר החשוב יותר, כגון ממסדרון לסלון, ובשני חדרי שונים על פי אופן הפתיחה של הדלת.

המזוזה צריכה להיות בשליש העליון של הפתח, אפשר למדוד בכף היד באופן שמסוף המשקוף בחלק העליון כף יד, ומתחתיה כף היד השנייה, וחוזר פעם שלישית בכף היד הראשונה מתחתיה, והמזוזה צריכה להיות מתחת לכף יד זו.

תוך טפח (8 ס"מ) לקצה החיצוני של דופן הפתח (ואם הניחו יותר פנימה יצא) ובתחילת השליש העליון של הפתח (היינו אם גובה הפתח 1.95 

שליש 65 ס"מ מודדים מלמעלה 65 ס"מ) ובנקודה זו שמים את הקצה התחתון שם המזוזה (שם סי' רפט ס"ב).

ואם הניחה למטה משליש העליון על הפתח יסירה משם ויקבעה בתחילת שליש העליון בלא ברכה (בא"ח ח"ב פי' כי תבוא ס"ת).

ואם הניחה למעלה מתחילה שליש העליון כשרה והוא שתהיה רחוקה מהמשקוף טפח (8 ס"מ) שאל"כ יוציאנה ויקבענה במקום המתאים בלא ברכה (יבי"א ת"ב סי' כא).

המזוזה צריכה להיות קבועה חזק באופן שלא תנטל ביד בקלות ומותר להדביק בדבק את בית המזוזה לדופן.

מזוזה תלויה, היינו קבועה במסמר רק מלמעלה ולא מלמטה פסולה. (חובת הדר פ"ט ס"ח והערה כו)

זוית המזוזה צריכה להיות ממוקמת:

לפי עדות הספרדים במאונך,

ולפי עדות האשכנזים- באלכסון כשראש המזוזה מופנה לתוך החדר.

ואם המשקוף אינו רחב מספיק, קובעים את המזוזה כמנהג הספרדים במאונך.

השואל או שוכר או קונה בית ואין שם מזוזות, חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה…  מיד בכניסתו. ואף אם עושה חנוכת הבית מאוחר יותר. (שם סי' רפו סכ"ב).

כשייצא, לא יטלנה בידו. ומנוכרי – נוטלה בידו ויוצא". (יורה דעה, סימן רצ"א, ב'). ממקור זה אפשר ללמוד, שכאשר השוכר עוזב את הבית, אסור לו להוריד את המזוזות. אך אם האדם השקיע במזוזות מהודרות – רשאי הוא להחליף את המזוזות למזוזות פשוטות יותר אך בדוקות וכשרות ולקחת עמו את המזוזות המהודרות כדי לקובען בביתו החדש.

אין צריך לברך. (בא"ת ס"ח, יבי"א שם).

הקובע מזוזה חדשה או המחליפה במהודרת יותר או ההפך (והטוב שימסור הראשונות ע"מ לבודקם וכן יעשה הסח הדעת לפני קביעת השניות כגון ימתין מס' שעות וכו') 

המחזירם מזוזות מבדיקה, צריך לקובעם בברכה (יבי"א ח"ג יו"ד סי' יז, בא"ת ת"ב פ' כי תבוא ס"ת).

אם אין מקום לקבוע המזוזה בחלל הפתח ובא לקובעה בכותל סמוך לפתח אין לו לברך (ק. ילקו"י סי' רפה ס"ב).

מרפסת שאינה מקורה פטורה ממזוזה. ואם היא מקורה וגודלה 1.92X1.92 מ' – יקבע מזוזה בברכה ויניחה מימין הנכנס מן הבית למרפסת, ואם המרפסת בקומת קרקע ונכנס מהרחוב לבית מהמרפסת, יקבענה מצד ימין בכניסתו מן המרפסת לבית (יבי"א ת"ד יו"ד סי' כג).

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה:

ואחר שיקבענה ינשקנה ויאמר –

זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ:

• באם קובע לאחרים – יברך על קביעת מזוזה.
• ברכה אחת פוטרת את כל המזוזות, בתנאי שלא הסיח דעתו.