שכר לימוד עבור בניו

ישנם הורים המסתפקים בכך שמלמדים את בניהם להתפלל וקצת חומש. כששואלים אותם, והרי יש לחנכם לתורה ולמצוות ועדיין לא יצאתם ידי חובתכם? הם משיבים: שבודאי יגדלו ליהודים טובים, כיון שהם מתחנכים בבית יהודי טוב.

אולם טעות מרה הם טועים. שני סוגים של חום ישנם, האש עצמה, וכלי חם השואב את חומו מן האש.

ההבדל ביניהם הוא רב מאוד. האש עצמה, בכל מקום שהיא נמצאת שם, היא נשארת בחומה. ואילו הסיר ככל שמרחיקים אותו מן האש, הוא הולך ומתקרר עד שהוא נעשה קר לחלוטין. ועוד, שמן האש אפשר להדליק פעמים רבות, וכל דבר הנדלק מן האש הופך להיות אש בעצמו, מה שאין כן בסיר חם, כששופכים ממנו לכלי אחר – הרי זה כבר כלי שני, והכלי השני כשעושה כלי שלישי אין זה מבשל כלל.

אותו הדבר לגבי לימוד התורה. הנביא אומר (ירמיה כג, כט) "הלא כה דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע". אם נמצאים ליד האש, היינו לימוד התורה עצמה, אף כשעוזבים את בית הוריהם, בכל זאת נשארים שומרי תורה ומצוות כדבעי. אבל כשלא לומדים תורה, והילד אינו מתחנך על התורה עצמה אלא על מה שהוא מקבל מבית הוריו, הרי הוא בבחינת סיר חם, שכל עוד הוא נמצא ליד האש – שומר הוא על חמימותו, אולם מיד כשמרחיקים אותו מן האש, הוא הולך ומתקרר. כל עוד נמצא הילד בבית הוריו, עדיין שומר הוא על התורה והמצוות, אולם כשהוא עוזב את בית הוריו, מיד הוא הולך ומתקרר מיהדותו, עד שהוא מתקרר חלילה לגמרי.

זאת ועוד, אף אם הילד עצמו עדיין יהודי טוב, אבל ילדיו – כבר ספק רב אם "יתחממו" ממנו ויהיו שומרי תורה ומצוות בדקדוק.

אבל אם הילד לומד בעצמו תורה הרבה, אפשר להיות בטוחים בכך, שגם ילדיו ילכו בדרכו ונכדיו עד ביאת גואל צדק (משלי הח"ח).