הלכות מזוזה
בציווי על מצות מזוזה מציינת התורה גם את שכרה: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם…". כך גם נקבע בפסק הלכה בשולחן ערוך: "כל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו…".
מעבר לשכר יש במזוזה את סגולת השמירה שבאה בנוסף. יתר-על-כן: השמירה איננה עניין צדדי אלא עיקר בה, כלשון ה'תוספות' בתלמוד: עשויה לשמירה.
שמירת כל ישראל
מכאן מובנת הזכות הגדולה שבמבצע מזוזה הן על ידי אנשים והם על ידי נשים. וכיון שכל ישראל "ערבים זה לזה" הרי ששיפור במצות מזוזה של כל חדר יחיד החייב במזוזה מוסיף הדבר בשמירת כל ישראל, אנשים נשים וטף, בכל מקום שהוא. ובלשון הכתוב: "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".
כשיוצא מהבית וכן כשנכנס יניח ידו על המזוזה ונהגו לנשקה (חובת הדר פ"א הערה יג') ואם יוצא לדרך יאמר ג"כ ה' ישמור צאתי וכו'. (בא"ת שם ס"ג).
מעיקר הדין אדם צריך לבדוק מזוזות ביתו פעם אחת בכל 3.5 שנים (שו"ע סי' רצא ס"א) ואם יש חשש שנפסלו כגון נשפך עליהם מים וכו' חייב לבודקם אפילו בתוך זמן זה. (שו"ת אג"מ יור"ד סי' קפג). ומידת חסידות לבודקן מידי שנה בחודש אלול. (ית"ד ת"א סי' מט).
- 1) חדר שגודלו המינימלי 1.92X1.92 מ' (4X4 אמות) (שם סי' רפו סעי' י"ג).
- 2) שיהיו לו ב' מזוזות (דהיינו בליטות ניצבות משני צידי הפתח) ומשקוף (תחילת תקרה דינה כמשקוף) (שם סי' רפז ס"א).
- 3) שיהיו לו תקרה (שם סי' רפו סעי' י"ד).
- 4) שתהיה לו דלת (סעי' ט"ו).
- 5) גודל פתח המנימלי גובה: 80 ס"מ (10 טפחים) ורוחב: 32 ס"מ (4 טפחים) (שם סי' רפז ס"ב, ובש"ך ס"ק ב).
- 6) שעשוי לדירת אדם. (שם סי' רפו ס"ג).
- 7) שיהיה עשוי לדירת כבוד – למעט בית הכסא, מקלחת וכו' (ס"ד).
- 8) דירת קבע ולא דירת עראי – למעט סוכה בחג סוכות וכו' (סעי' י"א).
- יש לדעת שיש הרבה סוגי פתחים החייבים במזוזה בלא ברכה וראוי שבכל מקום שיש בו ספק לשאול שאלת רב.
שגודלם המינימלי 1.92 X 1.92מ') :
בתי מדרש, ביה"כ, בתי חולים, בתי סוהר, בתי חרושת, משרדים, חנויות וכו' (שו"ע סי' רפו, חובת הדר פר' ב-ה) רפת בקר, לולין (כיסוי מזוזות ב- 2 כיסויים) (שמחת עולם עמ' קמט) חדר כניסה (ק. ילקו"י סי' רפה סעי' י"א) מחסנים, חדר הסקה, חדר מכונות, חדר חשמל, מוסך. (שמחת עולם שס)
בחדר שגודלו 1.92X1.92 מ')
מטבח של הדירה,
חדר מדרגות,
חדר ללא דלת (שמקיימים תנאים ב-ב'). (שמחת עולם שם).
גוללים את קלף המזוזה (אך לא מקפלים, כדי שלא לסדוק את האותיות), מסף השורה לתחילתה (שם סי' רפח סעי' י"ד) , כדאי לעטוף את הקלף בניילון בכדי למנוע חדירת לחות (אור שרה עמ' 270 סיט"ז)
ומכניסים אותה לבית המזוזה כשהצד שבו האותיות ש-די- המסמלת את שם השם, (המהווה גם ראשי תיבות של המילים: שומר דלתות ישראל) יהיה כלפי מעלה וצמוד לאות "ש" שעל בית המזוזה.
המזוזה צריכה להיות בצד הימני של הפתח, זאת אומרת בצד הימני כשנכנסים לחדר. בין שני חדרים נקבע בצד ימין על פי הכניסה לחדר החשוב יותר, כגון ממסדרון לסלון, ובשני חדרי שונים על פי אופן הפתיחה של הדלת.
המזוזה צריכה להיות בשליש העליון של הפתח, אפשר למדוד בכף היד באופן שמסוף המשקוף בחלק העליון כף יד, ומתחתיה כף היד השנייה, וחוזר פעם שלישית בכף היד הראשונה מתחתיה, והמזוזה צריכה להיות מתחת לכף יד זו.
תוך טפח (8 ס"מ) לקצה החיצוני של דופן הפתח (ואם הניחו יותר פנימה יצא) ובתחילת השליש העליון של הפתח (היינו אם גובה הפתח 1.95
שליש 65 ס"מ מודדים מלמעלה 65 ס"מ) ובנקודה זו שמים את הקצה התחתון שם המזוזה (שם סי' רפט ס"ב).
ואם הניחה למטה משליש העליון על הפתח יסירה משם ויקבעה בתחילת שליש העליון בלא ברכה (בא"ח ח"ב פי' כי תבוא ס"ת).
ואם הניחה למעלה מתחילה שליש העליון כשרה והוא שתהיה רחוקה מהמשקוף טפח (8 ס"מ) שאל"כ יוציאנה ויקבענה במקום המתאים בלא ברכה (יבי"א ת"ב סי' כא).
המזוזה צריכה להיות קבועה חזק באופן שלא תנטל ביד בקלות ומותר להדביק בדבק את בית המזוזה לדופן.
מזוזה תלויה, היינו קבועה במסמר רק מלמעלה ולא מלמטה פסולה. (חובת הדר פ"ט ס"ח והערה כו)
זוית המזוזה צריכה להיות ממוקמת:
לפי עדות הספרדים במאונך,
ולפי עדות האשכנזים- באלכסון כשראש המזוזה מופנה לתוך החדר.
ואם המשקוף אינו רחב מספיק, קובעים את המזוזה כמנהג הספרדים במאונך.
השואל או שוכר או קונה בית ואין שם מזוזות, חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה… מיד בכניסתו. ואף אם עושה חנוכת הבית מאוחר יותר. (שם סי' רפו סכ"ב).
כשייצא, לא יטלנה בידו. ומנוכרי – נוטלה בידו ויוצא". (יורה דעה, סימן רצ"א, ב'). ממקור זה אפשר ללמוד, שכאשר השוכר עוזב את הבית, אסור לו להוריד את המזוזות. אך אם האדם השקיע במזוזות מהודרות – רשאי הוא להחליף את המזוזות למזוזות פשוטות יותר אך בדוקות וכשרות ולקחת עמו את המזוזות המהודרות כדי לקובען בביתו החדש.
אין צריך לברך. (בא"ת ס"ח, יבי"א שם).
הקובע מזוזה חדשה או המחליפה במהודרת יותר או ההפך (והטוב שימסור הראשונות ע"מ לבודקם וכן יעשה הסח הדעת לפני קביעת השניות כגון ימתין מס' שעות וכו')
המחזירם מזוזות מבדיקה, צריך לקובעם בברכה (יבי"א ח"ג יו"ד סי' יז, בא"ת ת"ב פ' כי תבוא ס"ת).
אם אין מקום לקבוע המזוזה בחלל הפתח ובא לקובעה בכותל סמוך לפתח אין לו לברך (ק. ילקו"י סי' רפה ס"ב).
מרפסת שאינה מקורה פטורה ממזוזה. ואם היא מקורה וגודלה 1.92X1.92 מ' – יקבע מזוזה בברכה ויניחה מימין הנכנס מן הבית למרפסת, ואם המרפסת בקומת קרקע ונכנס מהרחוב לבית מהמרפסת, יקבענה מצד ימין בכניסתו מן המרפסת לבית (יבי"א ת"ד יו"ד סי' כג).
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה:
ואחר שיקבענה ינשקנה ויאמר –
זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ:
- באם קובע לאחרים – יברך על קביעת מזוזה.
- ברכה אחת פוטרת את כל המזוזות, בתנאי שלא הסיח דעתו.
כללי יסוד ברכישת מזוזה
אם ניכרת פגימה חיצונית בצבע השחור של הרצועה, או קרע ברוחבה, יש לצבוע אותה או להחליפה.
הרוחב של רצועת תפילין, חייב להיות רוחב שעורה -כך לשון הגמרא. בפועל מוסכם על כולם שאין לפחות מס"מ אחד. בחנויות מצוי היום רצועות ברוחב של 12-15 מ"מ.
ובהזדמנות זו עלינו להזהיר, שכאשר הולכים לקנות ספרי תורה, תפילין ומזוזות, וכן מגילת אסתר, יש לדקדק הרבה מאד ממי קונים את המוצרים, שלעתים יש עליהם חששות רציניים מבחינה הלכתית, וכמה וכמה פעמים בעינינו ראינו מזוזות ותפילין שבעת בדיקתם התברר שמאז ומעולם היו פסולים, וכל זאת מפני חוסר הידיעה של הקונה בזמן רכישתם. לכן יש לקנות מוצרים כאלה אך ורק מאדם המוחזק בכשרות וידוע בהבנתו בתחום זה, שאז יש לסמוך עליו על כשרות התפילין והמזוזות. (וניתן לברר אצל תלמידי חכמים אמתיים, מי הוא זה שראוי לסמוך עליו בענינים אלה).
[14:26, 18.9.2023] נצח זכריה: מְזוּזָה היא תשמיש קדושה הנקבע. בצד הכניסה לבית מגורים ובחדרי הבית.
מזוזה חייבת להיכתב בכתב יד על ידי סופר מוסמך על גבי קלף מיוחד שהוכשר לכך, עם קולמוס-נוצה ודיו מיוחדים לפי המסורת.
על הקלף נכתבות בכתב סת"ם פרשיות 'שמע ישראל', ו־'והיה אם שמוע' מחומש דברים. ע"י סופר סת"מ שמוסמך לכך או חנות לתשמישי קדושה אשר בפיקוחו של רב מוסמך על כשרות המזוזות.
כיום מקובל לבדוק מזוזות גם באמצעות בדיקה ממוחשבת על מנת לוודא שהמזוזה כשרה ואין בקלף אותיות או מילים חסרות או מיותרות אשר הופכות את המזוזה לפסולה.
מזוזה שמחירה זול, צריכה להדליק נורה אדומה. מחיר זול מאוד לקלף מזוזה יכול להעיד על כך שהמזוזה מודפסת או מצולמת, או שהיא נכתבה בידי אנשים לא מוסמכים שכתיבתם לא כשרה (ולא ע"י סופר סת"מ( ומכן שהיא חסרת כל ערך.
כדאי להזכיר את השוני הבסיסי בין קלף "משוח" לקלף "בלתי משוח". סופרי סת"מ רבים כותבים את המזוזות על קלף שנמרח בסיד מעורב בדבק. מריחה זו כשרה לפי ההלכה, אולם היא מקצרת מאוד את חייהן של המזוזות, בשל רגישותו הרבה של הסיד לשינויי מזג האויר, לחות ונטייתו להיסדק. מזוזות מעטות בלבד מהסוג הזה מצליחות לשמור על כשרותן יותר משנה אחת. אמנם הן זולות יותר, אולם טיבן ירוד, ולטווח בינוני וארוך זו השקעה שלא כדאית כלל, מה עוד שהיא אינה בטיחה את קיום המצוות בשלמות. על כן כדאי לשלם יותר ולרכוש מזוזות "בלתי משוחות".
חשוב להקפיד לרכוש מזוזות רק במקום הידוע כמהימן ומידי אנשים יראי שמים ובעלי תעודת הסמכה לסופרי סת"מ. למרבה הצער מוצף שוק המזוזות במספר גדול של "מזוזות" מזוייפות (מודפסות או מצולמות) ופסולות, שהן חסרות כל ערך. יש גם סופרים שכתיבתם אינה כשרה והמזוזות שלהם פסולות. לכן הכרחי למסור כל מזוזה להגהה מוסמכת.
מכון הסת"מ הארצי נצ"ח זכריה, גייס לשרותך גם את הקידמה הטכנולוגית ומבצע גם סריקות והגהה ממוחשבת של מזוזות ע"י מחשב מהמשוכללים והמתקדמים ביותר. וכאן המקום להזכיר שבמכוננו הבודקים והמגיהים מוסמכים ומאושרים למלאכת הקודש, כ"כ נבדקים, כ"ב עקרי היסוד ההלכתיים הבנויים מאלפי ופרטי הלכות כנדרש. (יתרות, חסרות, מוחלפות, צרות אותיות, נתקים, דיבוקים באותיות, השרטוט, הדיו, פרשיות המזוזה, תגים, אחידות הכתב, טיב הקלף, כיוון גלילת המזוזה, הכנסת המזוזה, נקבים, הקפת גוויל, מחיקות,תערובת אותיות, אות נכנסת לחלל אחרת, שד"י כנגד הוי"ה, כתיבה שלא בשרטוט, כתיבה מחוץ לשיטה).
(ראה המלצות) לידיעתך: כל סופר או חנות לתשמישי קדושה, זקוקים לאישורו של רב מוסמך על כשרות המזוזות ותעודה הסמכה המורה על כך.
המזוזה כמגן פריצה
ניתן למצוא מספר מקורות בדברי חז"ל בזוהר בפרשת ואתחנן נאמר על המזוזה שהיא שומרת על האדם מכל צדדיו, מבפנים ומחוץ. כלומר, שעל ידי המזוזה יש שמירה לנפש מיצר הרע ולגוף מכל צרה.
טור והשו"ע כתבו על עניין השמירה בהלכותיהם , אולם הדגישו שאין לקיים מצווה זו בגלל השמירה המובטחת, אלא משום שכך ציווה האל.
הרמב"ם ביקר בחריפות את אלו אשר כותבים בתוך המזוזה שמות של מלאכים לצורך שמירה. וכך הוא כותב בהלכות מזוזה (פרק ה':
"אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות, הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא. שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצווה. אלא שעושין מצווה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנית עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."
חשוב לזכור
גם אם היו המזוזות כשרות למהדרין, הן עלולות להיפסל במרוצת הזמן בשל סיבות שונות. בעיקר אורבת סכנה זו למזוזות הזולות וה"משוחות" (ראה בכללי יסוד לרכישת מזוזות). אפילו סדק באות אחת פוסל את המזוזה. על כן חשוב למסור את המזוזות לבדיקה אצל מגיה סת"מ בעל תעודת הסמכה וכמובן ירא שמים, מדי שנה (במזוזות הטובות והיקרות יותר אפשר להסתפק בשתי בדיקות בכל שבע שנים, אולם נהוג שגם אותן מוסרים לבדיקה אחת לשנה).
המזוזה וגוף האדם
לא פעם נשאלת השאלה "האם נכון הוא שמזוזה כשרה שומרת על בני הבית ומונעת אסונות וצרות?.
סגולותיה של המזוזה, כפי שכתוב גם בגוף המזוזה "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם" היא שמירה והצלה לבני הבית. כיצד?
מובא בזוהר הקדוש שאותיות המזוזה מקבילות לגוף והתגים והטעמים הם הרוח והנשמה ועוד מובא שלו ניתנה רשות לעין לראות המזיקים והרוחות הרעות המקיפים ואורבים לו לאדם בכל רגע לא היה עומד בכך. ומכיון שתפקיד המזוזה גם לשמור עלינו ואותיותיה מקבילות לגוף האדם, במידה והמזוזה אינה מושלמת, דומה הדבר שהעמדנו שומר, חולה או עיוור או חירש על ביתנו, והאם נוכל לבטוח בשומר כזה? ובכלל כאשר המזוזה פסולה, דומה שהעמדנו שומר מת, שאין בו ממש ואיזה תועלת ושמירה ניתן לצפות ממנה.
על כן יראה האדם לעצמו לחזר אחר מזוזה כשרה שיש בכוחה להגן ולשמור על בני הבית, ולו מפני עובדה זו לכשעצמה, כדאי שבעתיים לוודא שתהיינה מזוזות בדוקות וכשרות בכל פתחי הבית.